ישראל, בטח בה'

שלום בשמו של ישוע! זה רוב היימס. זה 15 דקות עם ישו. בכל מקום שבו שניים או שלושה מתאספים יחד בשמי, אמר ישוע, הנה אני בתוכם. לאלו מכם שאוהבים אותו באמת: רחמים עליכם ורבו שלום ואהבה. 

תודה לך אלוהים. תודה לך אלוהים. אנו מודים לך אבי. אנו מודים לך אלוהים. תודה לך אלוהים על כוחך הגדול והאדיר. גָּדוֹל יְהוָה וְהִתְהַלֵּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ; בהר קדושתו. יפה למצב, שמחת כל הארץ, הוא הר ציון, בצידי הצפון, עירו של המלך הגדול. התוכנית של היום נקראת, ישראל, בטח בה'. תהילים 115:9-11, ישראל, בטח בה'; הוא העזר שלהם והמגן שלהם. בית אהרן, בטח בה'; הוא העזר שלהם והמגן שלהם. יראי ה', בטח בה'; הוא העזר שלהם והמגן שלהם. אף אחד לא יכול לעצור את ידו או לומר לו, מה אתה עושה?

הבה נפנה לסם א' יב:6-25, אז פנה שמואל לעם ישראל בסוף שירותו, אז אמר שמואל לעם, ה' הוא שהקים את משה ואהרן והביא את אבותיכם. למעלה מארץ מצרים. וְעַתָּה עַתָּה עָמְדוּ לִדְבֹּק אֶתְכֶם לִפְנֵי יְהוָה עַל כָּל צַדִּיקֵי יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶתְכֶם וְאֶת אֲבֹתֵיכֶם: בְּלֹא יַעֲקֹב אֶל מִצְרַיִם וַיִּצְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל ה'. שלח ה' את משה ואת אהרן אשר הוציאו את אבותיכם ממצרים וישבו במקום הזה. וַיִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּמְכָר אֹתָם בְּיַד סיסרא, מפקד צבא חצור, ביד פלשתים, וביד מלך מואב; והם נלחמו בהם. וַיִּזְעוּ אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת ה' וְעָבַדְנוּ אֶת הַבַּעַל וְאֶת הַעִשְׁתּוֹר. אֲבָל עַתָּה הוֹצִילֵנוּ מִיד אויבינו, ונעבדך. וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת-יְרוּבַעַל, בְּדָן, אֶת-יֶפֶת, וְאֶת-שְׁמוּאֵל, וַיַּצִּיצֵם מִיד אֹיְבֵיכֶם, מִכָּל-פְּנֵי; ושכנת בבטחה. וכאשר ראית כי בא נחש מלך בני עמון עליך, אמרת לי לא כי מלך עלינו ימלך, כאשר ה' אלוהיך היה מלךך. ועתה, הנה המלך אשר בחרת ובו חפצת. ושימו לב, ה' העמיד עליכם מלך. אם תירא את ה' ועבדת אותו ותשמע בקולו, ולא תמרד במצוות ה', אז אתה וגם המלך המלך עליך תמשיך ללכת בעקבות ה' אלוקיך. אולם אם לא תשמע בקול ה', אלא תמרד במצוות ה', אז תהיה יד ה' עליך, כמו נגד אבותיך. וְעַתָּה עָמְדוּ וְרָאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְהוָה לִפְנֵיכֶם: הֲלֹא הַיּוֹם קְצִיר הַחִטָּה? אקרא לה', והוא ישלח רעם ומטר, למען תבינו ותראו כי גדולה רשעותכם אשר עשיתם בעיני ה' בשאלת מלך לעצמכם. וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה וַיִּשְׁלַח ה' בַּיּוֹם הַהוּא רֹעֶם וְגֶשֶׁם; וירא כל העם מאד את ה' ואת שמואל. וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם, אֶל-שְׁמוּאֵל, הִתְפַּלֵּל עַל-עֲבָדֶיךָ, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא נִמָּת; כי הוספנו על כל חטאינו את הרע של בקשת מלך לעצמנו. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם, אַל תִּירָאוּ. עשית את כל הרשע הזה; ובכל זאת אל תסתרו מהלך אחרי ה', אלא עבדו את ה' בכל לבבכם. ואל תפנה; כי אז היית הולך אחרי דברים ריקים שאינם יכולים להועיל או להושיע, כי הם כלום. כי לא יעזוב ה' את עמו, למען שמו הגדול, כי מצא חן בעיני ה' לעשות אותך לעמו. ועוד, אשר לי, רחוק ממני שאחטא לה' בהפסקת התפילה עבורך; אבל אני אלמד אותך את הדרך הטובה והנכונה. רק יראו את ה' ועבדו אותו באמת בכל לבבכם; כי תחשוב אילו דברים גדולים הוא עשה עבורך. אבל אם בכל זאת תעשה רשע, תיסחף, גם אתה וגם מלכך. 

כעת נעבור ל-ב' 17. יהושפט היה בנו של המלך אסא. פסוקים א-יב, אז מלך יהושפט בנו במקומו, והתחזק על ישראל. וַיִּתְנַחֵל גָּדוֹל בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצָרוֹת, וַיָּשֶׂם מִצְבָּרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרֵי אֶפְרַיִם אֲשֶׁר לָכַח אסא אביו. וְהָיָה יְהוָה עִם יְהוֹשָׁפָט, כִּי הָלַךְ בְּדרכיו הקודמים של דוד אביו; לא חיפש את הבעלים אלא ביקש את אלוהי אביו והלך במצוותיו ולא לפי מעשי ישראל. עַל כֵּן יָסִיד יְהוָה אֶת הַמִּלְכוּת בְּיָדוֹ; וְכָל יְהוּדָה נָתַן מִתָּנוֹת לְיְהוֹשָׁפָט, וְהָיָה לוֹ עוֹשֵׁר וְכָבוֹד רַב. 

וַיַּעַן לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהוָה; ועוד הסיר את הבמות ואת פסלי העץ מיהודה. וכן, בשנה השלישית למלכותו, שלח את מנהיגיו, בן-חיל, עובדיה, זכריה, נתנאל ומיכיה, ללמד בערי יהודה. ועמם שלח לוויים: שמעיה, נתניה, זבדיה, עשהאל, שמירות, יהונתן, אדוניה, טוביה, וטובדוניה, הלויים; ועמם אלישע ויהורם הכהנים. וַיִּלמדו ביהודה, וספר תורת ה' היה עמם; הלכו בכל ערי יהודה ולמדו את העם. ויראת ה' נפלה על כל ממלכות הארצות אשר סביב יהודה, למען לא עשו מלחמה על יהושפט. וכן חלק מהפלשתים הביאו ליהושפט מתנות וכסף כמס; והערבים הביאו לו צאן, שבעת אלפים ושבע מאות איילים, ושבעת אלפים ושבע מאות עזים. אז יהושפט התחזק יותר ויותר, והוא בנה מבצרים וערי אחסון ביהודה. דברי הימים ב 20:1-30, אחרי זה קרה שאנשי מואב עם בני עמון ואחרים אתם חוץ מהעמונים באו לקרב על יהושפט. וַיָּבֹאוּ אֶת-יְהוֹשָׂפָת, לֵאמֹר: רַב גָּדוֹל בָּא עָלֶיךָ מֵעֵבֶר הַיָּם, מִמּוֹרֶם; והם בחזון תמר (שהוא עין גדי). וירא יהושפט, ויעמד לבקש את ה', ויקרא צום בכל יהודה. וַיִּקָּסֶף יְהוּדָה לִבְקַשׁ אֶת יְהוָה אֶת-עזרה; ומכל ערי יהודה באו לבקש את ה'. ויעמוד יהושפט בקהילת יהודה וירושלים, בבית ה', לפני החצר החדשה, ואמר: ה' אלוקי אבותינו, אינך אלהים בשמים, ואתה אינך מושל בכל ממלכות אבותינו. הגויים, ובידך אין כח וגבורה, כדי שאיש לא יוכל לעמוד בפניך? הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, לִפְנֵי עַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּהּ לְזַרְעֵי אַבְרָהָם חֲבֵרֶךָ לְעוֹלָם? וישבו בה, ובנו לך בה מקדש לשמך לאמר, אם תבוא עלינו אסון חרב, משפט, מגיפה או רעב, נעמוד לפני המקדש הזה ולפניך (כי שמך הוא). במקדש הזה), ותצעק אליך בצרתנו, ותשמע ותושיע. ועתה, הנה אנשי עמון, מואב והר שעיר - אשר לא תיתן להם לפלוש לישראל בצאתם מארץ מצרים, אבל הם פנו מהם ולא השמידו אותם - הנה הם גומלים לנו. בבואנו לזרוק אותנו מנחלתך אשר נתת לנו לרשת. ה' אלוהינו, לא תשפוט אותם? כי אין לנו כוח נגד ההמון הגדול הזה הבא עלינו; אנחנו גם לא יודעים מה לעשות, אבל עינינו נשואות אליך. וְעַתָּה כָּל יְהוּדָה וּבְנֵיהֶם קַטְנֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם עָמְדוּ לִפְנֵי יְהוָה. אז באה רוח ה' על יחזיאל בן זכריה בן בניהו בן יעיאל בן מתניה לוי מבני אסף בתוך הקהל. וַיֹּאמֶר הִשְׁמְעוּ כָּל אֶת-יְהוּדָה וְאֶת-יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְאַתָּה, הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט. כֹּה אָמַר ה' אליך: אל תירא ואל תירא מפני ההמון הגדול הזה, כי המלחמה אינה שלך, אלא של אלוהים. מחר תרד נגדם. הם ודאי יעלו במעלה זיז, ותמצא אותם בקצה הנחל לפני מדבר יראל. לא תצטרך להילחם בקרב הזה. תמקמו את עצמכם, עמד וראה את ישועת ה' אשר עמך יהודה וירושלים! אל תפחד ואל תתייאש; מחר צאו נגדם, כי ה' עמכם. וירכין יהושפט את ראשו עם פניו ארצה, וישתחוו כל יהודה ויושבי ירושלים לפני ה', משתחוים לה'. אז קמו הלויים מבני קהת ומבני קורא להלל את ה' אלוקי ישראל בקולות רם וגבוהים. אז קמו השכם בבוקר ויצאו למדבר תקוע; וביצאו, עמד יהושפט ואמר, שמע אותי, יהודה ויושבי ירושלים, האמינו בה' אלוקיכם, ותתבססו; האמן לנביאיו, ותצליח. וכאשר התייעץ עם העם, מינה את אלו שישמרו לה', ואשר ישבחו את יפי הקדושה, בצאתם לפני הצבא ואמרו: הלל את ה' כי לעולם חסדו. ועתה כאשר התחילו לשיר ולהלל, ה' מארבים לאנשי עמון, מואב והר שעיר, אשר באו על יהודה; והם הובסו. כי עמדו בני עמון ומואב על יושבי הר שעיר להרוג ולהשמידם. וכאשר גמרו את יושבי שעיר, עזרו להרוס זה את זה. וַיָּבֹא יְהוּדָה אֶל-מָקוֹם הַמִּשְׁפָּח אֶת-הַמִּדְבָּר, וַיִּסְפוּ אֶל-הַהֹּפֶל; והיו גופותיהם, נפלו על הארץ. איש לא נמלט. הם הביטו אל ההמון; והיו גופותיהם, נפלו על הארץ. איש לא נמלט. הם הביטו אל ההמון; והיו גופותיהם, נפלו על הארץ. איש לא נמלט. 

כשבאו יהושפט ואנשיו לקחת שלל, מצאו בקרבם שפע של חפצי ערך על גופות המתים, ותכשיטים יקרים, שהפשיטו לעצמם, יותר ממה שיכלו לשאת; והם היו שלושה ימים אוספים את השלל כי היה כל כך הרבה. וביום הרביעי נאספו בעמק ברחה, כי שם ברכו את ה'; לפיכך נקרא שם המקום ההוא עמק ברחה עד היום הזה. ואז חזרו, כל איש יהודה וירושלים, ויהושפט לפניהם, לשוב לירושלים בשמחה, כי ה' שימח אותם על אויביהם. וַיָּבֹאוּ אֶל-יְרוּשָׁלַיִם, בְּכָל-מִתָּר, בְּנִבְלִים וּבְחוֹפָרוֹת, אֶל-בֵּית יְהוָה. ויראת אלהים הייתה על כל ממלכות הארצות ההן בשמעו כי נלחם ה' באויבי ישראל. אז שקטה ממלכת יהושפט, כי אלוהיו נתן לו מנוחה מסביב. פסוק ג, וירא יהושפט, ויעמד לבקש את ה', ויקרא צום בכל יהודה. אז התכנס יהודה לבקש עזרה מה'...

כוחם של ישראל הוא בה' אלוהיהם, לא באמריקה ולא בשום זרוע אחרת של אדם.

דברי הימים ב ז, 14, אם עמי הנקרא בשמי ישפילו ויתפללו ויבקשו את פני וישובו מדרכיהם הרעות, אז אשמע מהשמים, וסלח על חטאתם וארפא את ארצם. על ישראל לפנות אל ה' אלוהיהם ולהשפיל את עצמם לפניו, להתוודות על חטאיהם, ולפנות אליו בכל לבבם בשעה זו, אם יהיה להם ניצחון כלשהו על אויביהם. כשהיה המלך יהושפט וכל בני יהודה במצוקה גדולה, כשבני עמון, מואב והר שעיר באים עליהם למלחמה, המון גדול מאוד, התאספו בירושלים לבקש עזרת ה' החוצה. מכל ערי יהודה. הם באו לחפש את ה', בצום ובתפילה, אל בית ה'. כל יהודה עמדה לפני ה' עם קטניהם, נשותיהם ובניהם, ויזעקו אל ה' ואמרו אלוהינו! לא תשפוט אותם? הנה איך גומלים לנו: לבוא לגרשנו מנחלתך אשר נתת לנו לרשת. אין לנו כוח נגד החברה הגדולה הזו שבאה עלינו, גם אנחנו לא יודעים מה לעשות, אבל עינינו נשואות אליכם. ישראל, פנה עתה אל ה' אלוקיך, בכל לבבך, והוא יעזור לך. תן עיניך אליו!, לא על אמריקה; לא על שום זרוע בשר, או על כוח האדם! ב-2 כז 32:7&8, כאשר בא סנחריב מלך אשור על ירושלים, אמר המלך חזקיהו לעמו, חזק ואמץ; אל תירא ואל תירא לפני מלך אשור ולפני כל ההמון אשר עמו; כי יש אתנו יותר מאשר אתו. עמו זרוע בשר; אֲבָל עִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לַעֲזֹרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם אֶת-מִלְחָמָה. ויתחזקו העם בדברי חזקיהו מלך יהודה. 

תהילים 124:8, עזרתנו בשם ה' אשר ברא שמים וארץ. 

תהילים 125, הבוטחים בה' הם כמו הר ציון, שאינו יכול להזיז, אבל נשאר לנצח. כשם שההרים מקיפים את ירושלים, כך מקיף ה' את עמו מעתה ועד עולם. כי שרביט הרשע לא ינוח על הארץ המוקצה לצדיקים, פן ישאו צדיקים ידיהם לעוונות. עשה טוב ה' לטובים ולישרים בלבם. 

אֲשֶׁר יֵשׁוּבִים לְדַרְכֵיהֶם הָעֲקוּלִים, יְהוָה יְהוָה, עִם עֲבָלֵי הָעוֹן. שלום על ישראל! 

תהילים 115:9-11, ישראל, בטח בה'; הוא העזר שלהם והמגן שלהם. בית אהרן, בטח בה'; הוא העזר שלהם והמגן שלהם. יראי ה', בטח בה'; הוא העזר שלהם והמגן שלהם. 

תודה שקראת את ההודעה הזו מ-15 דקות עם ישו באתר roberthaymes.com. יהי רצון שחסדו של אדוננו ישוע המשיח ואהבת אלוהים וחבורת רוח הקודש תהיה עם כולכם האוהבים אותו באמת, אמן.